בלדה לשופט ולעלמה במצוקה

הכל התחיל בלב נלהב,
המצלמות האורות הנשים והטף,
כולם  חלום עומדים להגשים
בסרט פרסומת להיות ניצבים

גם השופט על הקו מתמתח:
רוחות דבלין נושפות בגביו
וחלומות ברצלונה נוצצים בעיניו
אבל לידו, אבוי, כך יתברר,
גם מתמתחת נערת החן,

העלמה אל השופט מישירה מבט מתחנן:
היואיל כבודו, רב עלילות ותבונה,
להוביל בבטחה עלמה חרדה?

בתמונה: השופט והעלמה במצוקה

















שופט לא יסרב לעלמה במצוקה,
ואל הדרך הוא יוצא בבטחה,
מוביל בזהירות, מפנה מבט לאחור,
שלא תיפול העלמה אל הבור,

וכך  השניים, כנהר זורם,
עד שפתאום נעלמת נערת החן,
בין המוני ניצבים אובד קשר העין
והשופט ממתין, התוצאה היא כאין,
לעומת הדאגה לעלמה,
שאולי לאחור נשמטה,

ורק אחרי דקות חמישים וארבע
לסיום הוא מגיע  לגייס  עזרה,
ומה רבה פליאתו, למצוא את אותה נערה,
כבר לא מתנשמת, וכבר לבושה
לשופט בחטף היא אומרת תודה.

בתמונה: העלמה מודה לשופט


















נ.ב: מי שאומר שזה שיר לא טוב בגלל שאין הרבה חרוזים, וגם המשקלים לא בדיוק מסתדרים – רק מראה שאינו מבין דבר בשירה. לידיעתכם: הדגש על החרוז והמשקל הוא כבר מזמן מזמן פאסה, והיום שירה טובה דווקא באה לידי ביטוי בדינמיות, תנועתיות וגמישות של השורה והאסתטיקה – בדיוק כמו בשיר הזה שכתבתי לכבודו של השופט – שבקריאה שניה הוא הולך ומתחוור לי כיצירת מופת. אולי אפילו אשלח אותו לפרסום בשוונג.


נ.ב 2: אני מזכירה לכולם שאני גם כותבת שירים לבר מצווה, לארועים משפחתיים, ולטקסי פרידה בצבא. אני מזכירה את זה שוב כי בפעם הקודמת שהזכרתי את זה לא הגיעו אלי הרבה הזמנות עבודה מהעיזים, וזה די הפתיע אותי. יכול להיות שזה בגלל שיש לי תואר דוקטור, ואני הבת של טאובר?