כנסו כנסו, עיזים יקרים,
הכינו השטרות, כי כאן מהמרים!
על המפית עם הסימול
של סטרבקס איסטנבול
תנסה כל עז
לחזות את הקץ.
אחד לאחד, ובשיא הבטחון
שיעלי ופיני יגמרו המרתון,
בעוז ובטחון, ומלאי און,
(כמובן הודות למאמן הגאון)
נמשיך עם צ'רלס ונציע
שלוש לאחד כי יגיע
לפני הפייסר של שלוש חמישים
ועדיין ירגיש כי כלל לא הגזים
אבל ניתן גם אחד לשלושים,
שיתחיל ויפרוץ בדהרת פרים
ובקליק השלושים יופיע הצל,
השופט את עייפותו הרבה ינצל,
ובלי שהתמים יחוש את מידת האיום
יעקפו בעדינות על קו הסיום.
על ג'ון דיר הטרקטור אין הימורים.
הוא ישתה קצת בנזין ויעזור לכושלים.
אבל שתיים לאחת נהמר שאורית,
את הארבע עשרים תצליח להוריד
(אבל עדיין תקטר שיכלה לעשות יותר)
לאריץ' מציב בעיה לסוכנים,
וקושי לקבוע יחס הימורים,
מצד אחד כושרו של פנתר
מצד שני כלל אינו ממהר.
בכל זאת נציע אחד לשלוש:
פחות מארבע ועשרה,
אם יתפוס את הראש.
והחידה הגדולה, מה יהיה עם הנינג'ה?
האם הימור כלשהוא ניתן להציע?
האם בחצי כפי שהבטיחה תסתפק?
או כמעשה אבי כהן, היא לא תתאפק?
וההימור הנועז, אחד למאה
שהאמבולנס את הסולטן
יצליח להכניע;
ואם כך, נציע גם אחד לעשרים
שליאורה היפה את רגליה תרים
וגם היא תמצא מנוח,
באמבולנס הנוח,
ואת המרתון יסיימו במזללה מקומית,
משלימים פחמימות, על פי התוכנית.
נ.ב. אחלה שיר, קליל כזה, וגם מלא אופטימיות: ההוא ירד את הארבע, וההיא את הארבע ועשרים, וכולם ירוצו בקלילות ובאון, כאילו שמדובר באיזה טיול אחרי צהריים נעים לאור השקיעה הכתומה בחוף של גוש קטיף, ולא בארבע שעות של פחד ולחץ, עם מקטעים של אופוריה ילדותית באיזור הקילומטר השמונה עשרה ואחרי קו הסיום (בעיקר בגלל המחשבה על הארוחה הגדולה המתקרבת).
נ.ב 2. הדברים שכתבתי קודם נראים ציניים בקריאה שניה. אם להיות כנה עם עצמי אולי הציניות הזאת באה מקנאה. קנאה קשה על כך שיש לכם את החופש הגופני והנפשי לרוץ בקלילות כל מרחק שעולה בדעתכם, ועוד בגיל שבו חלק מהאנשים מתנשמים בזמן שהם עולים במדרגות, ומריחים את הריח המתכתי של עצמם, ואחר כך מלטפים את החתול שלהם על הספה החומה ומחכים שמישהו יבקש מהם לכתוב שיר ליום הולדת, בר מצווה, או טקס פרידה צבאי.
נ.ב 3, ובגלל שאינני רוצה שתזכרו אותי רק כאשה מרירה, ערירית ומלאת כעס בגלל הגירוש או בגלל הבטן המלאה שיש לי על היחס המשפיל שקיבלתי מהקבוצה והעומדים בראשה במשך כל החודשים שליוויתי אתכן בנאמנות ויצירתיות, אז אני רוצה לאחל לכם הצלחה ומזל:
שהשם יצלח דרככם,
יתן לכם כח ואויר בשפע
וישמור על רגליכם רעננות
ויאיר דרככם בשפע פחמימות
וישמרכם כל הדרך מן היאוש הנמהר
ויביא אתכם בריאים ושלמים אל קו הגמר.
שלכם,
ד"ר אורית טאובר, נשיאה
חברת "טווה במילים"
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה